התנועה למשילות ודמוקרטיה הגישה תלונה במשטרה נגד בכירים בפרקליטות ובמשרד המשפטים על ניסיון להדחה בעדות וניסיון לשיבוש הליכי משפט

תגיות:התנועה למשילותמשרד המשפטיםפרקליטות המדינה />
מנהל המכון לרפואה משפטית, הד"ר חן קוגל התבקש למסור תצהיר לבית הדין לעבודה במסגרת הליך שיזמה סגניתו כיום, הד"ר מאיה פורמן רזניק, לאחר שפרקליט המדינה שי ניצן מנע את כניסתה לתפקיד בשל עמדתה המקצועית בפרשת זדורוב, שעמדה בסתירה לעמדת הפרקליטות.

במסגרת ההליך, ביקש בית הדין לעבודה כי מנהל המכון, ד"ר קוגל יגיש תצהיר בו ימסור את גרסתו לשורת עניינים הנוגעים לפרשה. אלא שבפרקליטות המדינה ובמשרד היועץ המשפטי לממשלה ראו כי תצהירו של קוגל לא תואם את גרסתם בהליכים המשפטיים השונים.

מנהלת המחלקה בפרקליטות רחל שילנסקי כתבה בהודעת דוא"ל למספר מכותבים בזו הלשון: "טוב רבותי, קראתי את התצהיר, אמנם לא באופן מעמיק אלא ברפרוף אבל בעיני הוא שערוריה... לא יעלה על הדעת שתצהיר הזה יוגש מטעמנו! יש גבול לכל דבר!" היא ביקשה להעביר את הדברים למשנות ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר ואורית קורן, שעל דעתן נדרש ד"ר קוגל לערוך שינויים בתצהירו. לאחר שקוגל עמד על דעתו והתעקש שלא לשנות את גרסתו, הוגש התצהיר המקורי בלי שינויים. בית הדין קבע כי פורמן רזניק תיכנס באופן מיידי לעבודתה ועמדת פרקליט המדינה נדחתה.

הנציבה גרסטל מציינת בהכרעתה המפורטת כי אין בסמכות נציבות הביקורת בראשה היא עומדת לבקר את המשנות ליועץ המשפטי לממשלה. לנציבות הביקורת גם אין סמכות להעמיד לדין או להורות על פתיחה בהליכים פליליים, לכן החליטה התנועה למשילות ודמוקרטיה כי נכון לפנות למשטרת ישראל על מנת לפתוח בחקירה ולמצות את הדין.

בתלונה שהגישה התנועה נטען כי הדרישה לשינוי התצהיר כפי שנעשה ע"י מנהלת המחלקה מהפרקליטות על דעת המשנות ליועץ, זילבר וקורן, מהווה ניסיון להתערבות בעדות ראשית של עד בהליך המתנהל בבית המשפט. בתלונה צוין כי המעשים עולים לכדי נסיון לשיבוש הליכי משפט ולהדחת עד. חוק העונשין קובע לעבירות אלו עונשי מאסר. בכתב התלונה שהוגש למשטרה נאמר עוד כי הנסיון להדחת העד בוצע בנסיבות מחמירות, בשל העובדה שהנילונות פעלו יחד.

בתנועה למשילות ודמוקרטיה מצפים שמשטרת ישראל תחקור את המקרה והדין ימוצה.

מנהל הפעילות בתנועה, יהודה עמרני אומר כי "דו"ח הנציבה בעניין פורמן רזניק מראה את הצורך הבהול בעיגון סמכויותיה של גוף הביקורת בחוק ובהכפפת מערך הייעוץ המשפטי לביקורת אפקטיבית". עמרני מוסיף כי "אם משנה לענייני ייעוץ, ומשנה לענייני חקיקה מעורבות בקבלת החלטות שוטפות בתיקי פרקליטות, אין כל הצדקה לכך שפעולותיהן תהיינה מחוץ לתחום הביקורת".